אין חורבן שלישי

בשנת תש"ח, כתב כבר הגרי"מ חרל"פ: "הדבר ברור כשמש בצהרים, שחורבן שלישי לא יהיה עוד, ומדינת ישראל שקמה לתחיה, בל תמוט לעולם ועד" (מי מרום, מעייני הישועה עמ' רכז).

ומספר הרב יעקב ד"ר הרצוג על אביו, הרב הראשי לישראל הגרי"א הרצוג: "... אמונתו העזה ששיבת ציון בימינו היא ראשית צמיחת גאולת ישראל. בשנת תש"א כשעמד רומל בשערי הארץ, ואבי זצ"ל ביקר אז בוושינגטון, הזהירו הנשיא רוזוולט, שלא לחזור לארץ ישראל, העומדת להיכבש בידי הגרמנים. השיב לו אבי, שנביאים ניבאו על שני חורבנות, לא על חורבן שלישי..." (עם לבדד ישכון עמ' 16). וכן כתב הג"ר חיים דרוקמן: "בימי מלחמת העולם השניה שהה רבה הראשי של ארץ ישראל, הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג זצ"ל, באמריקה לטיפול רפואי, וכאשר כמעט עמדו הנאצים בשערי הארץ החליט לחזור ארצה. פרנקלין רוזוולט, שהיה נשיא אמריקה הצפונית באותם ימים, לחץ על הרב הרצוג שישאר בינתיים באמריקה, בשל הסכנה הגדולה שנשקפת בארץ-ישראל. השיב לו הרב הרצוג: 'מקובלנו שיהיו רק שתי חורבנות, חורבן שלישי לא יהיה'!" (קמעא קמעא עמ' 144).

והג"ר צבי שכטר מספר, שבזמן מלחמת השחרור, רצה הגרי"ז סולובייצ'יק מבריסק לעזוב את ירושלים ולעבור לשוויץ ובא אצלו הג"ר הרצוג והתווכח איתו שלא יעזוב את הארץ ואין לפחד מפני המלחמה, וטען שקבלה בידינו שלא יהיה עוד חורבן שלישי בארץ. הגרי"ז ענה לו שיש בידו קבלה מאביו, שכאשר יורים, צריכים לברוח. נראה שכוונתו הייתה שאמנם קבלה בידינו שלא יהיה חורבן, אבל אין בכלל זה, שלא יֵהרגו יחידים ועל כן רצה לברוח (עקבי הצאן עמ' רטו-רטז. ודעתו של הגרי"א הרצוג גם מובאת בקמעא קמעא עמ' 144 ובתיאום כוונות לרב חיים סבתו עמ' 98).

אך גם לפני מלחמת ששת הימים, הגר"ש גורן הגיע לאוסטרליה לסייע למגבית היהודית המאוחדת. עם סגירת מצרי טיראן, הוא הבין שתהיה מלחמה ומיהר לחזור לארץ. הדרך היחידה הייתה לטוס מאוסטרליה ללוס אנג'לס, ומשם לניו יורק, ומשם לחזור ארצה. הגר"ש גורן היה בשבת בניו יורק בלונג איילנד, קרוב לשדה התעופה כדי לטוס לארץ במוצש"ק. הוא דיבר בבית הכנסת הגדול, שנקרא "בית הכנסת הלבן" (הרב שלמה גורן בעוז ותעצומות עמ' 265-264). וידידי הרב שי הירש הראה לי תחקיר של הגר"ש גורן מחודש תשרי תשע"ז, ושם הוא העיד (עמ' 3): "בשבת, איכשהו נודע שאני שם. ושלחו שליחים לכל בתי הכנסת שאני נמצא שם. בבוקר בית הכנסת היה מלא, וביקשו ממני להופיע גם לפנות ערב. ולפנות ערב התאסף קהל עצום בבית הכנסת. היתה התרגשות גדולה מאוד, אנשים בכו, וההתרגשות שלהם היתה כאילו אנחנו הולכים לקראת שואה. כשראיתי על פניהם את ההתרגשות והבכי, פתחתי את ארון הקודש ואמרתי להם, שעל ספר התורה אני נשבע, שבכל קונסטלציה, נגד כל אויב, שנצטרך להילחם, בכל חזית שהיא, נגד כל מדינה ערבית לחוד, ונגד כולם, אנחנו ננצח. הענין הרגיע אותם מאוד. הודעתי להם שאני עוד מתכונן לתקוע בשופר ליד הכותל המערבי, הענין הרגיע אותם מאוד". ושמעתי שהגר"ש גורן אמר שתכף תתחיל מלחמה עם הערבים. כל הקהילה התחילו לבכות וחששו משואה שניה, אך הגר"ש גורן אמר שאין על מה לדאוג, כי התורה מבטיחה שאין חורבן שלישי (הרב חיים ג'קטר בשם הרב שאול חיל בעלון קול תורה).

כיצד יודע העם היושב בציון יודע שהגאולה הזאת היא נצחית?

מרן הרב קוק כתב באורות התחיה (סוף פרק כו): "הננו קרואים לעולם חדש מלא זוהר עליון, לתקופה חדשה שתעלה בחסנה על כל התקופות גדולות הערך שקדמו לה, מאמין הוא העם כולו, שאין גלות עוד אחרי הגאולה ההולכת ומתחלת שלפנינו, ואמונתו העמוקה הזאת היא בעצמה רז קיומו היא, סוד ד' נגלה במהלכו ההיסתורי, והמסורת העתיקה מעידה על אור נשמתו המכרת את עצמה ואת כל יחוסי מאורעותיה עד דור אחרון, דור צופה לישועה קרובה".

ומוסבר בעמוד הראשון בספר אורות: שעם ישראל יודע זאת ברוח הקודש. כשם שיש רוח הקודש ליחידים, יש גם רוח הקודש לעם. כמובן לא כל דבר שהעם אומר זה תורה, אבל בדברים עליונים ונשגבים יש רוח הקודש.

כך גם כשנשאל הנצי"ב על שיבת ציון, השיב: "'וקול המון כקול שדי בדברו ע"י נביאיו, ע"כ עלינו להמשך אחרי קול דבריו זה..." (שיבת ציון ח"ב עמ' 7). "קול המון כקול שדי" הוא פתגם לטינית: Vox populi, vox dei.

אבל אם תאמרו: איפה חז"ל אמרו שאין גלות אחרי הגאולה שלנו?

מסביר הג"ר צבי טאו בסוף כרך א' של ספר "אמונת עתנו" (עמ' רכח): ישנם ריבוי מקורות על כך שאחרי גאולתנו אין יותר גלות, ואכן הוא מביא שם הוכחות רבות. אך באמת אין בהם צורך, די במקור אחד, במסכת סנהדרין (צח, א) כתוב "אמר רבי אבא: אין לך קץ מגולה מזה שנאמר (יחזקאל לו, ח): "ואתם הרי ישראל ענפכם תתנו ופריכם תשאו לעמי ישראל כי קרבו לבוא”". רש"י מסביר: "כשתתן ארץ ישראל פריה בעין יפה אז יקרב הקץ, ואין לך קץ מגולה יותר". כלומר אחרי שחכמים אמרו שזה הסימן היחיד, הברור, הגלוי, אין לצפות לסימן גלוי יותר שזו הגאולה. ארץ ישראל נותנת פריה בעין יפה ודי בכך. יתרה מזאת, ככל שהזמן מתקדם, הארץ יותר פורחת ומתעצמת (אגב, כשרבנו הרב צבי יהודה היה מזכיר את דברי רבי אבא האלה, הוא היה אומר: רבי אבא שלי).

ויש מציינים את המקור לקבלה זו בדברי הרמב"ן בספר הגאולה, שם הוא אומר ששתי התוכחות שנאמרו בתורה בפרשת בחוקותי ובפרשת כי תבוא מכוונות כנגד שני החורבנות והגאולות מהם, והבית השלישי שייבנה במהרה בימינו, שוב לא יחרב (עיין עוד בספר בנתיבי הגאולה לרב ערן תמיר, עמ' 190).