אריכות ספר אויב

שאלה: למה כל האריכות של ספר איוב? המסקנה היא שאיננו יכולים להבין דרכי ד'. אז למה זה לא נאמר מיד אחרי ספור האסון?

תשובה: אנו לומדים דברים רבים מאוד:

1.  כי הנימוקים לסבל שמעלים ריעי איוב גם נכונים באופן כללי. לסוגיה של צדיק ורע לו, יש כמה תשובות: א. הצדיק אינו כה צדיק וד' מדקדק עם צדיקים כחוט השערה. ב. זה נסיון. ג. זו כפרה על עוונותיו. ד. זו כפרה על עוונות הדור. ה. זו אזהרה לעורר לתשובה. ו. זה עונש על עבירה בגלגול הקודם – כגון איוב שהוא גלגול של תרח. הרמח"ל בספר דרך ד', מסביר שאנו  מכירים סיבות שונות לצדיק ורע לו, אך איננו יודעים בכל מקרה מה הסיבה, כדברי חז"ל שאין בידנו יסורי הצדיקים, כלומר אין בידינו להסביר  במקרה מסוים מה הסיבה. הרי ריעי איוב היו חכמים וגם נביאים והעלו דברים נכונים, אלא שלא התאימו למקרה שלנו.

2.  אנו למדים שאדם בעת צרה, זקוק לחברים שיתמכו בו, שיעודדו אותו, שישוחחו איתו, ואכן עצם נוכחותם אף בשתיקה הביאה לו מזור.

3.  אלא שהם טעו בדבריהם והציקו לו. אכן כאשר  באים לדבר עם אדם במצוקה, צריך רגישות גדולה. לא די בכוונות טובות.

4.  הם הסבירו שהוא רשע, וכן בניו, -  הסבר שלא התאים  למציאות , שהרי ד' בעצמו מעיד שהוא תם וישר וירא  אלהים וסר מרע.

5.  לכן בעיניו,  הם אמרו דברים שטחיים,  שכלל לא דברו אל לבו, ושהוא ידע אותם בעצמו לפני כן.

6. לכל אורך הספר,  אנו רואים אותו קו של אמונה. ד' נתן ד' לקח, יהי שם ד' מבורך. גם את הטוב נקבל מאת האלוהים, ואת הרע לא נקבל. לא חטא איוב  בשפתיו.

7.  אכן אמונה היא לא רק במצב שטוב לאדם, אלא גם כשהוא בתהום הצרה.

8.  יחד עם זה, מותר לבטא רגשות, וטוב לבטא רגשות מול ד', לשפוך לבו אל ד', אפילו ביטוים כואבים, כגון איני מבין למה נולדתי.  כמובן, לא מתוך ביקורת וטרוניא, אלא מתוך אמון ואמונה.  ואכן בסוף הספר,  נודע שרבונו של עולם אינו כועס עליו.

9.   כמו כן, מותר לשאול שאלות את רבונו של עולם . ושוב, לא כדי לבקר, אלא מתוך  אמונה ורצון להבין.

10.  ואכן גם בעומק הצרה, איוב אינו חדל מלדבר על גדלות ד' העצומה.

11.  וכן מאמין שד' קרוב לו ומשגיח עליו, – שאם לא כן לא שייך לשאול אותו שאלות. גם בתוך התהו ובהו, הוא ממשיך להאמין.

12.   אמנם ד' אינו משיב לו מיד, אלא אחרי מהלך ארוך ותחנות רבות של אמונה, המכשירות אותו לשמוע דבר ד'.

13.  בכל תחנה הוא לומד עוד, מתעשר מן הניסיון, מתקרב אל רבונו של עולם.

14.  הוא ממשיך להאמין,  שאמנם אדם מבין פרטים רבים, אך לרבונו  יש תוכנית  כוללת, שאותה הוא רוצה להבין.

15.  הוא לא מתרכז באובדנו אלא בהבנת תכנית ד', שהיא עבורו הדבר החשוב ביותר, הדבר שנותן הכי הרבה אושר.

16.   ההתעלות גם כוללת תפילה על ריעיו, סליחה על בוגדנותם הקשה. הוא משתחרר מהטינה כלפיהם, לכיוון של אהבה ושלום. הוא מתגבר על כאבו כדי להתפלל עליהם.

17.   המסקנה הסופית היא החשובה, אך גם הדרך הארוכה והמפותלת כדי להגיע אליה היא חשובה. אפשר להנחית בלי הסברים ובירורים. אך מתוך בירור לכאן ולכאן, המסקנה מקבלת אור בכפליים.

ועלינו הקטנים ללמוד מספר איוב את גבורת האמונה.