אנו אומה של אוהבים

אנו אומה של אהבה ואחוה ושלום ורעות.  זה לא תמיד קל, אלא דורש יגיעה עצומה, אבל מאוד כדאי, כי זה חיינו ואורך ימינו.

אנחנו אוהבים, כי אנחנו לא אויבים של עצמנו.  אויבים הם אלה שרוצחים אותנו, ונגדם אנו מאוחדים.

אנו אחים, כי אינינו רוצים לשמח את אויבינו, הששים לגרום לפילוגים בתוכנו, אך לעולם לא יצליחו.

אנחנו מאוחדים, כי אנחנו זוכרים עד היום הזה, ששנאת חינם היא שגרמה גלותנו, ואם כך, על ידי אהבת חינם, תבוא גאולתנו. 

אנחנו לא רבים, כי זה חילול השם, זה חילול השם גדול, כמו שכותב מרן הרב קוק (מאמרי הראיה 365, 554).

אנו חיים יחד בשלום, כי רואים אנו שכאשר אבא ואמא רבים, לא משנה מי מנצח, אלה שמשלמים, הם הילדים.  כך אם אנו נריב, לא משנה מי ינצח, עמנו הוא שיפסיד.

ואנו מאוד אוהבים, לא בגלל שהאהבה היא אמצעי, היא מכשיר, היא תנאי, היא כדאית, אלה בגלל שהיא ערך עצמי, מוחלט, נצחי, עליון, סגולי, וכתוצאה מזאת, היא מביאה ברכה רבה.

אנחנו חיים בשלום, כי אינינו עמלקים, כי כך לימדנו הגאון מווילנא כי בעלי מחלוקת גרועים מכולם, והם עמלקים.

אנחנו אחים, על אף חילוקי הדעות וההשקפות, כי אנו זוכרים יומם וליל, מה ששנוא עליך, אל תעשה לחברך.

אנחנו מוסרים נפשנו על השלום בינינו, שהרי כתב השל"ה שהמחלוקת היא קשה מעבודה זרה, לכן כמו שכל יהודי ימסור נפשו לא לעבוד עבודה זרה, כן כולנו נעשה, כדי לא להפר את האהבה.

אנו מאוד חיים בשלום, מאוד.  שונאים את המחלוקת, ואמנם חכמינו התירו מחלוקת לשם שמים, אך כבר כתב רבי יונתן אייבשיץ שאנחנו לא בדרגת בית הלל ובית שמאי, וכל מחלוקתנו אינן לשם שמים. 

אנו מאוד מכבדים זה את זה, כדי לשמח את ריבונו של עולם, שהרי אינו מבקש מאיתנו רק שנאהב זה את זה, ונכבד זה את זה (תנדב"א).

אנו כל כך מאוחדים, כדי לבטא הערכה לאחינו שמוסרים נפשם על התגייסות צבאית ואזרחית.

כל הכבוד לנו, שאנו כולנו חיים בשלום, ואינינו מתרגשים על ממעט קטן, מחרחר ריבים, וגם אותם אנחנו אוהבים, וסוף אותם מבולבלים להפוך לאוהבים.

אנו אוהבים כדי לכבד את הנופלים, אנו אוהבים כדי לכבד את הפצועים, אנו אוהבים כדי לכבד את החטופים.

ואנחנו מסיימים את שיר האוהבים, עם ברכת ד' המברך את עמו בשלום.