אנו בגן עדן

יש גן עדן בשמים. יש גם גן עדן בארץ, לעתיד לבוא. ויש גם כאן עכשיו – במדינת ישראל.

המדינה הזאת היא גן עדן. תודה לך רבונו של עולם. תודה לכם אחים יקרים זכרונם לברכה או שתחיו לאורך ימים – שבזכותכם אני חי בגן עדן.

לצערנו, יש המתלוננים, המתבכיינים, המתאמללים, המתנים יומם וליל את צרותיהם. אנו לא רואי שחורות! אתם מטרידים אותנו! אנא רדו מהתקשורת!

אם יש לכם מצוקה פנימית, ד' ירחם עליכם, לכו לפסיכולוג או לרב, אך אל תצבעו לנו בשחור את כל הוויתנו.

מה נעשה? לצערנו יש עיוורים. אנא פקחו עיניכם. אנא קראו : "לשוא יתאוננו המתאוננים מכל הצדדים, האוהבים והאויבים, על מהלכה של הפעולה המעשית להתיישבות אחינו על אדמת הקודש, שלא גדול עוד ערכה. טרוטי עיניים אלה אינם רואים את האור, אינם מרגישים אותו. אינם מכירים את אוצר־החיים הגדול והאדיר שיש לנו גם עתה בארץ חמדתנו, אינם מכירים את כח הצומח האדיר והנאור שכבר חבוי ואצור בקרבו, אינם מכירים את השפעתו הגדולה של זה הקהל הקטן היושב על אדמתו, אדמת קודש. אינם מכירים, בשביל שאינם למודים להכיר את התוך, את הנולד. הם יכולים רק להתפעל מציורים של גוונים קורעי עינים, 'משפעת קלגסים וקול צוחות', אבל אינם יכולים להכיר את הדר החיים של הקדושה השאננה, את המנוחה הפנימית ואת האור המאיר בשלוה ובטחה גנוזה, השורה בעצם קדושתו בכנסת ישראל כולה היושבת על אדמת הקודש. הה עִורים, מי יתן לכם עינים לראות בלב פנימה, הוי יושבי ארצות חשוכות, התוכלו גם לשער ולהכיל את גאון הקדושה, את ששון העולמים, את שפע נחלי העמים השוטף בקרב הלב של בן ישראל היושב על אדמת הקודש?! הטעמתם טעם גן־עדן זה?! הוי אחים נדכאים ואומללים, לבי לבי עליכם, מעי מעי עליכם, הקשיבו ושמעו, שמעו ותחי נפשכם. תחת עלפת התוגה, הגלויה והנסתרת, למראה החורבן והשממה, למראה מהפכת הזרים, למראה כל הוד וכל קודש הנתוץ והרטוש, תחת אדר יגון זה אור נוגה מאיר, אור משיב נפש ומשלם נחומים, אור מאזר חיל ומושיט תקוה. כאיש אשר אמו תנחמנו, כן אנכי אנחמכם. ובירושלים תנוחמו".

מי כותב זאת? מרן הרב קוק בשנת תרס"ז, לפני 117 שנה! אז מה נאמר בימינו?! שימו לב לביטוי שלו שיש להכיר "את התוך, את הנולד". אכן, מי שאינו רואה את התוך ואת הנולד, אינו מבין מאומה ממה שקורה כבר יותר ממאה שנה, במחילה מכבודו. וכבר ישעיהו הנביא הזכיר את העיוורים שאינם רואים ישועת ד' וחסד ד'.

אל תגידו: הצבא קורס, הכלכלה קורסת, האחדות קורסת! הבל הבלים! להיפך! הכל מתקדם! הכל!

נכון שיש לנו בעיות. וכי יתכן עולם הזה בלי בעיות! אבל הרמב"ם מלמדנו בהלכות תשובה, שכל דבר נידון על פי רובו. אז מדינתנו, צבאנו, תורתנו, הכל טוב ותקין ויפה 95%, ויש 5% בעיות. אנא קצת פרופורציה, קצת פרספקטיבה.

תודה לך ריבונו של עולם. תודה לכם, שלוחיו הנאמנים. תודה רבה. תודה רבה.