עשרה הדברות של צבא

א', מצוה גדולה על כל יהודי ללכת לצבא, כדי להציל עם ישראל, וכל חייל נצרך.

ב', מצוה גדולה, כנ"ל, משום הגנה על הארץ.

ג', מצוה גדולה משום קידוש השם, כי כאשר עם ישראל מוכה על ידי אויביו, הרי זה חילול השם, אך כאשר הוא מתגונן ומכה אותם שוק על ירך, זה קידוש השם.

ד', מצוה זו נעשית מתוך מסירות נפש.  זו המצווה היחידה בתורה שהיא גם על דעת הסתכנות.

ה', לכן, מי שמוסר נפשו בצבא, אין אדם יכול לעמוד במחיצתו, כולל תלמיד חכם.  הרי שצבא הוא לא רק חובה אלא גם זכות.

ו', מסירות נפש ללא גבול שאנו רואים עתה בחלקים גדולים של עם ישראל, היא נובעת מאמונה בד', גם אם זה לא מודע.

ז', לא רק שמלחמה נעשית מתוך גבורה, שיוצאת אל הפועל ברוח אדירה, אלא היא גם מחזקת את אותה גבורה.

ח', לא רק שמלחמה נעשית מתוך אהבה ואחוה ושלום ורעות, אלא היא בעצמה מחזקת את ברית הדמים, ומתקיים "ואת אחיי אנוכי מבקש".

ט', נשות חיילים, אמהות חיילים, בנות חיילים, אחיות חיילים, הן הנשים הצדקניות המחזקות מוסרית את הצבא.

י', יש לנו על מי לבטוח.  ד' עושה ניסים, על ידינו ומתוכנו.  הדרך ארוכה, אך תמיד ד' איתנו.