האם חייבים לציית בצבא

שאלה: האם אני חייב לציית בצבא ולהסתכן?  הרי ראינו שהצבא עשה טעות נוראה לגבי הטבח?  ולמנהיגי הצבא והמדינה, יש כל מיני חשבונות פוליטיים, המשפיעים על החלטותיהם, ובינתיים חיילים נהרגים!

תשובה: א. נכון שהקצין, הרמטכ"ל, הפוליטקאי אינם מלאכי השרת.  אפילו לגבי צדיק, נאמר שאין אדם צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא.  אמת ויציב.

ב. אבל אחרי כל האמת הזאת, מה החלופה?  מה האלטרנטיבה?  שכל חייל יעשה כטוב על רוחו?  כל אחד יחליט לעצמו על פי שיקולו?  תהיה כאן אנדרלמוסיה.  כך היה בימי שפוט השופטים, שכל איש הישר בעיניו יעשה, והיו דברים נוראים, כגון פרשת פילגש בגבעה.  שלוש פעמים פסוק זה כתוב בסוף ספר שופטים, כדי שנבין למה צריך מלך.

ג. אפילו תחת שלטון גויים, נאמר: הוי מתפלל בשלומה של מלכות שאלמלא מוראה, איש את רעהו חיים בלעו.  שליט גוי מושחת, הוא עדיין  יותר טוב מה המון המוסת, על פי רוב.

ד. אלא כבר לימדנו הרמב"ם בהלכות תשובה פרק ב, שאדם נידון על פי רובו: רובו זכויות, צדיק, רובו חובות, רשע.  אז הצבא שלנו הוא רובו זכויות, 95% זכויות ואף יותר.  וכן הממשלות שלנו, רובן זכויות.  ראו איזו מדינה מופלאה הקמנו, בבניין הארץ, בעלייה לארץ, בביטחון, בכלכלה, בתורה, בחברה.  נכון שלא הכל שלם, אבל יש לראות הכל בפרופורציה, בפרספקטיבה.  וכמובן, אין זה פוטר אותנו מלעמול כדי לשפר.

ה. הרי זה דומה למושג ההלכתי של רוב וחזקה, שאינו בהכרח בירור סופי של המציאות, אלא הוא הנהגת חיים שד' ציוה עלינו.  גם עדים אינם ודאות, הם יכולים להצליח להטעות את הדיינים בשקרים, אבל ד' ציוה לפסוק על פיהם, שאם לא כן, נעצור את כל החיים.  גם נביא, שמא הוא משיח שקר, והצליח לרמות אותנו על אף כל הבדיקות.  אך אם נבדוק עד אין סוף, אז נפסיד את כל הנבואה.

ו', בסיכום: יש לתת אימון בצבא, במפקדים, שמוסרים נפשם, עבור עמנו, ארצנו, ועבור קידוש השם הגדול.