האם לשמוח על חיסול מנהיגי חמאס?

שאלה: האם לשמוח על חיסול מנהיגי חמאס?

תשובה: זה נכון שנאמר (משלי כד, יז): "בנפול אויבך אל תשמח", אבל יש אויבים ויש אויבים.

בגמרא מגילה (טז, א) מסופר, שכאשר מרדכי נלקח על הסוס על ידי המן, הוא לא נהג בו רחמים יתרים. כשנשאל על ידו: הרי כתוב "בנפול אויבך אל תשמח"? ענה לו: לא מדובר עליך.

גם מנהיגי חמאס הם סוג המן, שלא רק שרוצים להרוג יהודים, אלא בפועל הרגו יהודים רבים והשאירו אלמנות ואלמנים רבים, יתומות ויתומים רבים ואלפי פצועים וסובלים. יש אומרים שלכל ילד בישראל יש פגיעה נפשית מאדם קרוב לו שנהרג.

אמנם כאשר המלאכים רצו לשיר ולהצטרף לשירת בני ישראל לאחר קריעת ים סוף, ריבונו של עולם מנע בעדם ואמר: "מעשה ידי טובעים בים ואתם אומרים שירה?" (עיין סנהדרין לט, ב. מגילה י, ב). זה נכון, אבל בני ישראל כן אמרו שירה! וגם אנחנו לא מלאכים, כמו שכתוב בספר "אש קודש" לאדמו"ר מפיאסצנה, הרב קלמן קלמיש שפירא, שנכתב תוך כדי השואה: האם מלאך פעם חטף מכות? האם מלאך פעם נרצח? האם מלאך ספג השפלות? אנחנו כן! לכן במצרים המלאכים לא סבלו, אז שלא יאמרו שירה. אבל אנחנו כן סבלנו סבל נורא, ולכן ביציאת מצרים, "אז ישיר משה". וכן מרים וכל הנשים יצאו בשירים ובמחולות אחרי קריעת ים סוף וטביעת מצרים.

על רוצחים אלה ימ"ש יש לומר "ותעבור הרינה במחנה" (מלכים א כב, כו) ויש לומר "באבוד רשעים רינה" (משלי יא, י).

ננוחם בבניין ירושלים.