זכותנו על הארץ

שאלה: כיצד להבין באופן מוסרי את רש"י הראשון על התורה, שד' נתן את ארץ ישראל לשבעת העממים ושוב לקח מהם ונתנה לנו?

תשובה: א. מי שזה שייך לו, יכול לתת דבר באופן זמני על תנאי, ושיגידו תודה על אותו זמן.

ב. הארץ הזאת היתה מיועדת לנו מששת ימי בראשית, כי היא ארץ הקודש ואנו עם הקודש, ונתינה לאחרים בתורה שמירה זמנית – כדי שלא תרבה חית השדה.

ג. הארץ ניתנה לשם בן נח, ואנחנו העיקר של שם בן נח, כפי שמלכיצדק שהוא שם בן נח בירך את אברהם אבינו. רק אחר כך, כנען כבש ממנו, כדברי רש"י על הפסוק והכנעני אז בארץ, שקודם שם היה, אלא כבש משם.

ד. אנו מוסרים את נפשנו על הארץ וזו ההוכחה שהיא שלנו, לעומת עמים אחרים שהזניחו אותה באופן מחריד.

ה. גם הגויים הכירו בכך, הצהרת בלפור, הצהרת סן רמו, החלטת חבר הלאומים.

ו. גם בקוראן כתוב שלוש פעמים שארץ ישראל היא שלנו ואין לנו לעזוב אותה. הערבים מתחלקים לשלושה:

1. מוחמד שינה החלטה זו. – אין לזה מקור.

2. היהודים היום אינם צאצאי עם ישראל, אלא כל מיני גרי צדק שהצטרפו. – הם יודעים שזה שקר.

3. יש ביניהם אנשי אמת ואומץ שאומרים: הארץ הזאת היא שלהם ולא שלנו. יישר כחם.