כיבוד אם!

נכון שכיבוד אם הוא לפעמים מצוה קשה.  הרי יש לקיים את המצוות ולעשות את הטוב, גם אם זה קשה, גם אם היא מציקה לך.

ולא לשוא מצוה זו כתובה בעשרת הדברות, ואפילו בלוח של מצוות בין אדם לד', שהרי זו מצוה בין אדם לד'.

אבל זו גם מצוה שכלית, הגיונית, כלל אנושית.

ומעשה בקצין בצבא מלך צרפת לואי 14, ושמו דורס.  חשבו שהוא שייך למשפחה חשובה ועוצמתית בעלת אותו שם.  אך באמת הוא היה בנו של חקלאי פשוט.  ויהי היום ואביו בא לבקרו עם נעלי חקלאי מלאי בוץ ועם בגד של חקלאי.  הוא הציג אותו בחרדת קודש לאלוף משנה שלו.  המלך שמע איך החייל הזה כיבד את אביו בנוכחות כולם, בלי להתבייש, והזמינו אצלו.  אמר: אני מאושר להכיר את האנשים ההגונים והישרים בממלכתי.  השיב החייל: אבי הוא אדם פשוט, חסר השכלה, שמרגיש יותר טוב בטבע, מאשר בארמונות החברה הגבוהה.  אבל זה אבי.  אני אוהב אותו ומכבד אותו.  אם אני מה שאני, אני חייב – אחרי האל – להוריי.  ועל אף שאני כבר מבוגר, אני אוהב לשוחח איתם ולדעת מה דעתם.

אכן זה צריך להיות טבעי.  לא הבגד, לא המקצוע, לא המעמד, לא ההשכלה קובעים את ערכו של האדם.  אלה השבויים בעולם החיצוני, ומתעלמים מעבודתם הקשה וקורבנותיהם של הוריהם, אין להם הטבעיות הישרה של אותו קצין.

הדבר נכון לגבי שני ההורים, אבל כמובן, לאם יותר, כי היא הקריבה יותר.

מעשה בחייל בריטי צעיר שבוי בצבא צרפת, שניסה לברוח בעזרת רפסודה, שהוא בנה במו ידיו.  תוכנית נועזת זו נודעה לנפוליאון, הוא קרא לו, ושאל אותו: אתה אמת תעיז לחצות את הים בין צרפת לאנגליה על כלי שיט כל כך חלש?  השיב: כן, אם תרשה לי, אני מוכן.  שוב שאל: אם כן, ודאי יש לך שם לב שקורא לך ומחכה לך.  השיב: כן, אמי הזקנה, הנכה.  אמר לו נפוליאון: סע, וכאשר תגיע, מסור לה כסף זה בשמי, כי אם שילדה בן כל כך עדין, היא ודאי אמא אצילית.  ניתנה פקודה שהחייל יעמוד על החוף עם דגל לבן, כדי שהספינה הבריטית הראשונה שתתקרב לחוף, תאסוף אותו.  ומספרים שעקב פרשה זו, נפוליאון הכיר את כל מה שהוא חייב לאמו.

אכן, האם היא המשפיעה הגדולה ביותר: אהבת אם, משפחה כל כך נעימה, ילדים עם זכרונות מתוקים.  ילד כזה סיפר:

אני זוכר כל פעם דבר שאירע לי כשהייתי ילד, ואז אני מלא הכרת טובה. ערב אחד, כאשר אמא הכינה לי את הארוחה, הושטתי לה פתק עם כותרת: חשבונית:

ניקוי החצר:                                  5 ₪

ניקוי חדרי:                                   2 ₪

קניות עבורך:                                6 ₪

שמירה על אחי הקטן כשיצאת:       4 ₪

תעודת בית ספר טובה:                  3 ₪

זריקת אשפה:                               2 ₪

סך הכל                                       22 ₪

אמי הסתכלה לי בעיניים, כאשר עיניה בורקות, לקחה את הדף וכתבה בגבו:

הריון תשעה חודשים:                                חינם

לידה עם כאבים:                                      חינם

הנקה כל חצי שעה:                                  חינם

לילות ליד מיטתך לטפל בך ולנחם אותך:     חינם

זמן שנתתי לך ודמעות בגללך:                    חינם

עצות, ידיעות, תשלום בית ספר:                  חינם

משחקים, מזון, בגדים, ניגוב דמעותיך ואפך: חינם

סך הכל:                                                 חינם

קראתי, בכיתי, הסתכלתי על אמא ואמרתי: אמא, אני אוהב אותך. וכתבתי על החשבונית שלי באותיות גדולות: שולם במלואו.