כיבוש הארץ על ידי רעיית הצאן

רעיית הצאן בארץ ישראל היא כיבוש אדמות ארץ ישראל. כשהערבים רועים את צאנם זה ביטוי לכך שהאדמה שלהם, וכשאנו רועים את הצאן - האדמה היא שלנו. אנו רואים (על פי רש"י בראשית י"ג, ז') שהמריבה בין רועי הצאן של אברהם ובין רועי הצאן של לוט איננה מריבה כלכלית אלא מריבה על השייכות לארץ ישראל.

בשו"ת "שאילת שלמה" (חלק א', קצג) מובאת שאלה ששאלתי את הג"ר שלמה גורן בדבר דרכים שבהם ניתן להגן על הצאן בשבת: אפשר להגיע ברכב או להגיע על סוס להגן על הצאן ולהגן על המרעה? לא בשביל כסף, בגלל שזה ארץ ישראל. אם כן זה נושא מורכב וחשוב. ישנם הרבה שטחים שהערבים תופסים אותם על ידי הצאן. לפעמים הערבים גם מתנצחים על הצאן, גונבים צאן - לא בשביל הכסף, אלא משום שהם מבינים שדרך הצאן מגיעים לאחיזה בארץ ישראל. יש אפילו דרוש על הגמרא במסכת סנהדרין (צח, ב) שאומרת שיש המעדיפים לא להיות בזמן שבא המשיח ומנגד אמר רב יוסף: "ייתי, ואזכי דאיתיב בטולא דכופיתא דחמריה" – יבוא ואזכה לשבת בצל גללי חמורו. על זה דרשו שהערבים מוכיחים בעלות על שטח על פי גללי של בהמותיהם, ומשום כך אמר רב יוסף: בשביל ארץ ישראל אני מוכן לשבת בצל גללי החמור, כי זו הדרך להקנות אחיזה בארץ ישראל.