להכיר טובה לנשיא פרס ז"ל

עלינו להיות שמחים שיש לנו מדינה ושיש לנו נשיא ושאינינו משועבדים לגויים. כמובן שהנשיא שלנו לשעבר ז"ל שמעון פרס לא היה המשיח ובודאי לא התיימר להיות המשיח, אבל זה כבר אושר גדול לנו שיש לנו מדינה ושהוא היה לנו לנשיא.

מול הביקורת על התנהלותו בתחומים שונים  -  ומי האיש עלי אדמות הנקי מכל ביקורת, יש להזכיר את הדברים החשובים.  אחת הזכויות הגדולות של שמעון פרס ז"ל שלא ידועה לרבים, בגלל הצנזורה, היא העוצמה הגרעינית של מדינת ישראל.

אם נחפש באינטרנט לא נמצא על זה שום דבר בעברית, אבל אם נחפש באתרים לועזיים נמצא שלמדינת ישראל יש מאות טילי יריחו 2 עם ראש חץ גרעיני עם טווח של 700 קילומטר, ומאות טילי יריחו 3 עם טווח של 11,500 קילומטר. אין כאן יד הצנזורה כי הכל כתוב באתרים לועזיים.

לפני מלחמת ששת הימים חימשנו את הטילים, ובמלחמת יום הכיפורים כשנגמרה לנו התחמושת שוב חימשנו את הטילים, והם היו בבחינת נשק מלחמת יום הדין כפשוטו. ברוך ד' שלא הצטרכנו להשתמש בנשק הזה, אך הם היוו הרתעה רצינית, ועד היום אויבנו נרתעים מכך.  כל העוצמה הזו היא בזכות שמעון פרס, שבגלל היותו סוציאליסט, היה לו קשר עם עמיתיו הסוציאליסטים מצרפת ולאט לאט, באופן רשמי ולא רשמי השגנו את יכולתנו הגרעינית. פרס ז"ל עשה זאת בצנעה ובענווה. לכן אנחנו חייבים להחזיק טובה עצומה לנשיאנו לשעבר על כך.

ויש לו עוד זכויות רבות: במלחמה בסיני המוכרת כמבצע קדש. הוא היה דמות מרכזית בממסד הביטחוני הישראלי וניהל את המגעים שאפשרו לצה״ל לכבוש את סיני במהלך בזק בגיבוי המעצמות של אותם ימים, בריטניה וצרפת.  במבצע אנטבה, פרס היה שר ביטחון.  כראש הממשלה הוא החליט לחסל את יחיא עיאש ה'מהנדס', שהיה אחראי לאינספור פיגועי טרור.  הוא תמך בהקמת ישיבות ההסדר.  הוא תמך בהקמת עפרה, אלקנה וקרית ארבע.  הוא סירב לנצל את רצח רבין לחיסול הימין הדתי כפי שהציעו לו חבריו.  מעמדו הבינלאומי מרומם סייע רבות לישראל.  ועוד.

גם מי שיש לו ביקורת על עמדותיו המדיניות של פרס, וזה לגיטימי, או על ניהול ענינים אחרים שלא נפרטם, וגם לזה יש מקום, אסור לו להתבלבל בין עיקר לטפל, ואנחנו צריכים להוקיר טובה לנשיא פרס.

"מי האיש החפץ חיים אוהב ימים לראות טוב" - חיים פה וחיים שם - "נצור לשונך מרע ושפתיך מדבר מרמה". איני יודע אם הנשיא לשעבר הקפיד על כל הלכות 'חפץ חיים', אבל באופן כללי הוא היה מכבד את הבריות ונזהר בלשונו.

אנחנו חייבים רבות לאדם הזה, ואנחנו מברכים אותו שתהיה נפשו צרורה בצרור החיים.