לקיחת שלל במלחמה

שאלה: האם מותר לקחת שלל מעזה?  האם מותר לקחת מזכרות מעזה?

תשובה:

א', היתר שלל במלחמה – מן התורה, במלחמה מותר לקחת שלל מהאויב.  וכבר יעקב אבינו בברכתו לבנימין הבטיח: "ולערב יחלק שלל" (בראשית מט, כז).  המלבי"ם (ישעיהו ח, א) מבאר שמשמעות המילה 'שלל' היא "הרכוש והקניינים שנשאר הפקר אחרי נפלו בעליהם במלחמה, מעניין 'השמטה' כמו 'כי ישל זיתך'".

ב', טעם ההיתר – הסיבה לכך היא שיש קנין כיבוש.   עצם הכיבוש קונה ככל קנין, כמו שכתוב בגמ' גיטין (לח, א) עפ"י מה שכתוב בפרשת שופטים (דברים כ, יד): "רק הנשים והטף והבהמה וכל אשר יהיה בעיר כל שללה תבז לך ואכלת את שלל איביך אשר נתן ד' אלהיך לך".  ומסביר הנצי"ב שאם מותר להרוג את האויב, ממונו אינו הותר?!

נחלקו שם רש"י ותוס' בגדר הקנין בכיבוש מלחמה ע"י גויים: לדעת רש"י (ד"ה בחזקה) גוי קונה בכיבוש מלחמה רק מדין ייאוש וחזקה: המלחמה גורמת לייאוש, ואח"כ מועיל קנין החזקה של הכובש שנעשה לאחר הייאוש. לשיטת ר"ת (מובא בתוס' ד"ה אבל) הכיבוש קונה מצד עצמו (ועיין בזה בשו"ת דבר אברהם א, י ס"ק יז).

ג', למי שייך השלל – רא"ש (בבא מציעא פרק ב) מסביר שהשלל של הכיבוש של ארץ ישראל הוא של כל עם ישראל.  אסור ליהודי פרטי לקחת השלל.  ובשו"ת אגרות משה (יו"ד א, רטז בסופו), כותב הג"ר משה פיינשטיין שיש לסמוך על הרא"ש בזה (וע"ע דבריו דברות משה ב"מ סי' כה ענף א).

והנה מצינו ששלל מלחמה אינו שייך לכל אחד ואחד, אלא שייך לכולם וצריכים לחלוק בשווה, "כחלק היורד במלחמה וכחלק היושב על הכלים, יחדיו יחלוקו" (שמואל א ל, כד). וגם היורדים למלחמה, מסתבר שצריכים לחלוק ביניהם בשווה. ולכן גם חצי מהשלל שייך למלך (רמב"ם, הלכות מלכים ד, ט.  ועיי"ש בדברות משה שהסביר שיש מחלוקת בין הרא"ש והרמב"ם).

כלומר העם נלחם ולכן כל עם ישראל זוכה בשלל.  ומי  זה כל עם ישראל? צה"ל.  ומה הסברא?  אלא שהמלחמה עולה לנו כסף רב, ואם גויים תוקפים אותנו, עליהם גם לפצות את העם על הוצאותינו.

ד', ובביזה לא שלחו את ידם – לכן, רק לצה"ל מותר על פי שיקול דעתו, ולא לחייל פרטי.  אמנם אנחנו לא בוזזים.  כידוע לא רק שחמאס הרגו, אנסו, בזזו לגמרי, גם אזרחים "בלתי מעורבים" מעזה גם השתתפו אחר כך, ובוזזים רבים הגיעו לישובים בעוטף עזה. 

אברהם אבינו לא לקח שלל.  וכן במלחמת עמלק.  וכתוב במגילת אסתר שלוש פעמים "ובביזה לא שלחו את ידם" (אסתר ט, י-טו-טז), ורש"י (ח, יא) מסביר "והם בביזה לא שלחו את ידם שהראו לכל שלא נעשה לשם ממון".  ועיין בית הלוי (שמות יז, ח) שלגבי מגילת אסתר לא לקחו שלל שבכך הלוחמים המחישו "דעיקר עשייתם בזה הוא רק הנקמה משונאיהם ומבקשי רעתם".   וכדומה, הג"ר שלמה גורן מסביר שבמלחמה הראשונה ביריחו לא נלקח שלל, שלא יאמרו: מפני תאוות הממון עשו מלחמה (בטאון מחניים לפורים).

סיכום: מן התורה, מותר לקחת שלל, אלא רק צה"ל יכול לאשר זאת.  אכן, אנחנו נלחמים נגד האויב הרוצה להשמיד אותנו ולא כדי לבזוז.