מכתב גלוי למנהיגנו

כאשר נשאל פעם הסופר היהודי הצרפתי אדרה מוראה, בשמו היהודי אמיל הרצוג, שנולד לפני 140 שנה בערך, עד כמה אפשר להתיר ריב מפלגות במשטר דמוקרטי, השיב:

"מנהיגי המפלגות משולים לקצינים יריבים הממונים על אוניה גדולה. כנוסע האוניה, יכול אני להרשות להם לכל היותר לשנוא זה את זה, אך בשום פנים, לא אסכים ששנאתם תגרום לטביעת האוניה".

אנא מכם, מנהיגים פוליטיים שונים, מנהיגים חברתיים שונים, כואב לנו מאוד שאתם רבים ביניכם, ושאתם לא יכולים להיות חברים.

איזה מין מנהיגים אתם, אם אינכם חברים? ואנחנו באומה, רוצים להיות חברים, ואנו כן חברים, ובצבא ודאי אנו חברים.

ואתם נותנים לנו דוגמה שאינכם חברים. למה אתם משבשים לנו את החיים, לנו האזרחים הפשוטים, עם ההפגנות שלכם? ואתם מעליבים אחד את השני.

די! חילוקי דעות - כן, חילוקי לבבות - לא. אך בצורה יפה ומנומסת. לא התפרצויות סגנוניות. לא שיח אלים.

אתם צריכים להיות דרגה מעלינו, ולא דרגה אחת מתחתנו.