נהיגה כחוק - מסכנת?

שאלה: כאשר נוסעים בכביש הערבה, האם יש לנסוע ב – 90 קמ"ש, כנדרש בחוק, ובכך להסתכן שאולי אחרים יצאו לעקיפה מסוכנת בגללנו? או שיש לנהוג כמנהג רוב האנשים, ב-130 קמ"ש?

תשובה: ראשית כל, יש להזכיר את הכלל החשוב "דינא דמלכותא דינא" (גיטין י ב). המשמעות היא שדין המלכות השולטת, בכל ארץ שתהיה, הנוגע לשלום הציבור, בטחונו, והסדר החברתי שלו, מחייב כל יהודי באשר הוא. אין לומר על חוקי המדינה, כאשר הם באים להשרות סדר וצדק בארץ, שהם אינם נוגעים לנו, שאינם כתובים בתורה; הגמרא עצמה פוסקת שדינים הכרחיים אלו מחייבים, כעין חיוב חוקי התורה. אמנם יש מחלוקת ראשונים, האם כלל זה קיים גם בארץ ישראל; שהרי יש הסוברים (רשב"א ור"ן) שחלות דין המלכות, נובע מכך שהמלך שולט על הארץ, אך בא"י "כל ישראל שותפין בה" (ר"ן נדרים כ"ח א) , כלומר אין חזקת המלך בארץ, אלא היא של כלל ישראל. לכן לשיטתם, אין המלך יכול להחיל דינו בארץ. אך כבר סייג זאת החזון איש (ליקוטים טז ס"ק י), שגם לדעה זו, אין דין למלכות בישראל לקבוע, אך ורק לעניין גביית מיסים ונטילת קרקעות, שהרי הארץ של ד', וברצונו נתנה לנו; אך לגבי חוקים טובים וישירים המנהיגים דרכי צדק בארץ, לכולי עלמא יש בארץ דינא דמלכותא דינא. בנוסף, מרן הרב קוק פסק שדין מלך וחוקיו, חלים גם כשאין מלכות ממש, אלא כל משטר יציב, שיש לו בית נבחרים ומחוקקים, נחשב למלכות בעניין זה (משפט כהן קמד טו, וכן הוא בשו"ת ישכיל עבדי א משפט כח ב). מכאן, שחוקי התחבורה הקבועים בחוקי מדינות שונות, כל שכן בארץ ישראל, וכל שכן של מדינתנו, מחייבים בחיוב גמור כל אחד. לכן אנא, שאל ישירות שוטר את שאלתך, ונהג לפי מה שיגדיר לך, שהרי חוקי המדינה קובעים.

בנוסף, יש לדעת, שחוקי התעבורה הם חוקים בסיסיים וקריטיים להצלת חיי אדם, אשר נכתבו ותוקנו במהלך השנים, ע"י אנשים משכילים ומחושבים, עקב אסונות עבר בכביש. לפני כמאה עשרים שנה, כשהחלו המכוניות הראשונות לנסוע על הכביש, לא הייתה הגבלת מהירות, שכן האנושות לא הכירה מושג זה. אדרבה, סברו שככל שנוהגים מהר, כך מנצלים יותר טוב את הזמן. רק לאחר עשרות תאונות קטלניות ברחבי ארצות הברית, שהתרחשו מדי יום, החלו להגביל מהירות, עד שהגיעו להגבלות שנוהגות כיום, המונעות כמה שיותר אסונות. הנסיעה בכביש אינה משחק ילדים, ויש לקחת את החוקים ברצינות רבה. כאשר יש פיגוע ויהודים נהרגים, כל לב יהודי נחמץ בצדק, אך לצערנו אנו רגילים מדי לשמוע על הרוגים בכביש, וזה כבר לא נוגע בנו; וכי אין זה דבר מעציב שנהרגים בתאונות? תאונות גורמות להרס משפחות שלמות ולאובדן עצום. כמו כן, שגוייה ההנחה שבתאונות מעורבים רק אנשים שנוסעים בפראות או תחת אלכוהול וסמים. לצערנו חלק נכבד מהתאונות מתרחשות בין אנשים נורמטיביים הנוהגים בזהירות, וכן אנשים שלא עשו שום טעות או רשלנות, מוצאים עצמם מעורבים בהן. לכן, גם אם נוסעים לפי החוק, הנסיעה בכביש היא דבר שיש לקחת בכובד ראש, וכל שכן, שיש לקיים במורא עצום את חוקי התעבורה; ק"ו אם מדובר בכביש הערבה, שמוגדר הכי מסוכן בארץ, עם בממוצע הרוג כל ארבעה ימים; ק"ו אם מדובר בנסיעה מעייפת לאילת, וק"ו בן בנו של ק"ו אם הנסיעה בלילה, בכביש ללא תאורה, באמצע המדבר. נסיעה במהירות מוגבלת, מרשה לנהג לעצור בזמן הנכון ברוב המקרים שבהם מתרחשת תאונה, ובכך למנוע אותה או למזער את הנזק. לכן, עדיפה נסיעה שיכולה להיות משעממת וארוכה, מאשר נסיעה מסוכנת ומסכנת אחרים.

לגבי הטענה שרוב הנהגים כיום נוהגים מהר בהרבה מהמותר, ואם ניסע לאט, לכאורה מעכבים תנועה, אין לקחת זאת כשיקול כלל. הביטוי "פוק חזי מאי עמא דבר" (ברכות מה א), כלומר צא וראה איך נוהגים העולם, ונהג כמותם, מדבר על מקרים שבהם אין הכרע חד משמעי בדין. כמובן שאין זה המקרה כאן, שישנו חוק חד משמעי, הגיוני ומחייב. לכן, גם אם הרבה נהגים נוסעים מהר, ואפילו אם הם הרוב, אין לנהוג כמותם. גם אם חלילה יעקפו אותך וכתוצאה מכך תקרה תאונה, זו אשמתם בלבד, ולא אשמתך כלל. יתר על כן, רוב הנהגים שעוקפים, יעקפו גם אם תיסע ב110, או ב120 קמ"ש. לכן, העצה היא לנהוג לאט, בהצמדות לימין, ובכך לאפשר לנהגים שירצו בכך, לעקוף בכמה שפחות סיכון. אנא לנהוג בזהירות, בבטחה, לפי כל הנחיות וכללי התעבורה, שהם טובים, ישרים ומצילי חיים. ונשמרתם מאוד לנפשותיכם.