סיוע הומניטרי?

שאלה: האם להעביר סיוע הומניטרי לחבל עזה או לחסום?

תשובה: קודם כל, יש לדעת שאי אפשר לענות על שאלות כאלה בלי להכיר היטב את המציאות לפרטיה, וזה דבר שהינו רק בידי מנהיגי האומה יחידים, לכן יש להיזהר מלחרוץ דין בסוגיות כאלה.  אך בוודאי אפשר לנתח את הנושא באופן עקרוני.

נגד.  סיוע הומניטרי, הוא כשמו ליצורים הומניים ,Humans, ולא לחיות פרא, שלא ראוי להם תואר בני אדם, שעשו זוועות שלא ראינו כמותן, אלא אצל נאצים.  הם נאצים שיש לסלקם.  שאול המלך ריחם על עמלק, והמרחם על אכזרים, מתאכזר על רחמנים.

יתר על כן, אין כל ערובה שאותו סיוע מגיע למי שהוא מיועד לו, אלא הוא מוחרם על ידי גופים מושחתים.

זאת ועוד, בפועל מעבירים גם ציוד שאינו חיוני.

כללית, גם הרעבה היא דרך של מלחמה.  ונהוג בכל צבאי העולם לבצע מצור.

זה קשור למושג של "מלחמה טוטאלית" של תיאורטיקן המלחמה קרל פון קלאוזביץ.  יותר טוב לא להילחם, אך אם נלחמים, אז זה בכל האמצעים, כדי לחסוך נפשות אצלנו - ויתכן שגם אצל האויב.

מצד שני, יש שלושה נימוקים בעד העברת סיוע: מוסריות, התחייבות, תועלת.

הנימוק המוסרי הוא שיש שם אנשים מסכנים וטובים.  "עשרה צדיקים בתוך העיר".  הם ימותו מרעב.  יתכן שם מצב נורא: חוסר מזון ומים, אין דיור נורמלי אלא אוהלים, זקנים, ילדים, תינוקות וכל מיני חסרי אונים.  קשה לדעת מה קורה שם, כמה יש תושבים הסובלים משלטון מושחת.

הנימוק של ההתחייבות היא שחתמנו על אמנם ג'נבה, אז זה מחייב אותנו.  יהושע בן נון עשה הסכם עם הגבעונים ועמד בו על אף שרימו אותו.  המשפט הבינלאומי מחייב אותנו לתת סיוע: אם זה מוגדר כשטח כיבוש, אנו מחוייבים לספק סיוע, ואם לא, אסור לנו לחסום סיוע הבא מצד שלישי.

נימוק שלישי, תועלתי.  יש לשקול אם התועלת גוברת על הנזק התדמיתי בעיני שאר מדינות.  אנו לא מדינה אוטרקית שפותרת כל בעיותיה מתוך עצמה.  אנו זקוקים לתמיכה.  בעניין זה, העולם מתחלק לשלושה חלקים: אמריקה, מדינות ערביות, מדינות העולם.  האמריקאיים בעדנו, מדינות העולם באופן כללי הן בעדינו, עם הסתייגויות.  אסור שנצטייר בעיניהן כבלתי מוסריים.  זה נזק לטווח ארוך.  וגם במדינות ערבים, יש שהתקרבו, יש שרוצות להתקרב, וזה יחסום בפניהן.  הקיצור, אם חוסמים סיוע הומניטרי, מי שמרוויח מזה, הוא החמאס.

סיכום: אינינו יודעים.