פרשת קדושים: איסור התעניינות בעבודה זרה

"אל תפנו אל האלילם" (ויקרא יט ד). בודאי שאסור לעבוד עבודה זרה (רמב"ם, עבודה זרה ב ב-ג). חידש הכתוב באיסור "אל תיפנו" שגם אין להתעניין באלילים. אין מה לשאול שאלות כי זה מלוכלך וזה טמא. תאמר שאתה רק מתעניין ורוצה להרחיב את הדעת? לא בזה. הרמב"ם גם לא דיבר רק על אלילות. גם כל מחשבה העוקרת את יסודות האמונה אסור להתעניין.

אמנם היו גדולי ישראל שעסקו בזה, כרבינו סעדיה גאון והרמב"ם במורה נבוכים. אומר רבינו צבי יהודה שאילו מקרים מיוחדים. הרמב"ם היה כמו הסנהדרין של הדור שצריך ללמוד גם את הלכות כישוף וכדו'. הוא היה חייב לדעת את הכל כדי להילחם. אבל אנחנו הקטנים לא צריכים להיכנס לכל הלכלוך הזה של העבודה זרה ושל הכפירה אלא להתחזק באמונה.

לפי זה "דע מה שתשיב לאפיקורס" (אבות ב יד) אינו לכל אחד. כמו שהוראת המשנה: "הוו מתונים בדין, והעמידו תלמידים הרבה, ועשו סייג לתורה" (שם א א) הוא לדיינים ולא לנו. "הוי מרבה לחקור את העדים" הינו לדיינים ולא לכל אחד. כך "דע מה שתשיב לאפיקורס" אינו כי אם לדיינים גדולי ישראל.

הסבר נוסף אומר רבינו הרב צבי יהודה. לשון המשנה: "הוי שקוד ללמוד תורה ודע מה שתשיב לאפיקורוס" מובנו שאחד מוביל לשני. מתוך השקידה בתורה האדם כבר ידע מה להשיב לאפיקורס ולא יצטרך ללמוד את ענייני הכפירה.