קביעת חג למלחמת יום הכיפורים

שאלה: יש מקומות שקבעו חג לנצחון במלחמת יום הכיפורים (בכ"ח תשרי – סוף המלחמה).  האם כדאי לקבוע חג כזה, הרי ההצלה במלחמת יום הכיפורים לא היתה פחות מההצלה במלחמת השחרור ובמלחמת ששת הימים?

תשובה:

א', חז"ל אומרים שעל כל נס הצלה של עם ישראל אמרו הלל, והנביאים תיקנו לאומרו על כל פרק ופרק של הצלה (פסחים קיז, א).  רש"י אומר: כמו חנוכה ופורים.  אלא חז"ל אומרים שבפורים אין אומרים הלל מפני שלושה נימוקים: א. זה היה נס של חוץ לארץ. אמנם בפסח אומרים הלל, על אף שזה היה בחוץ לארץ, אך אז טרם הגענו לארץ עדיין כלל.  ב. היינו עדיין עבדי אחשורוש ואין שייך לומר: "הללו עבדי ד'" ג. קריאת המגילה היא במקום הלל (מגילה יד, א).  אכן המאירי אומר שאם אדם נמצא במדבר ואין לו מגילה, עליו לומר הלל.

אם כן, במלחמת יום הכיפורים היה נס של הצלה ולכן יש לומר הלל.

דחיה: הכוונה שבאותו רגע של המאורע יש לומר הלל ולא לדורות, כמו שאין אומרים הלל לדורות כשעברנו את הירדן או על הניצחון נגד סיסרא (עי' שם בפסחים), והיתה תקנה מיוחדת לחנוכה ולפורים.

ב', החתם סופר פסק שחייבים מן התורה לקבוע יום טוב בכל הצלה של עם ישראל (שו"ת חתם סופר או"ח קצא).  הנידון של החת"ס הוא "פורים פרנקפורט", כי החת"ס גר בפרשבורג אך אבותיו היו מפרנקפורט, האם פורים פרנקפורט חל על מי שגר עתה בפרסבורג או על מי שאבותיו היו אז בפרנקפורט. הוא משיב שהחג חל על מי שאבותיו היו שם, כי לולא נס פרנקפורט, הוא לא היה חי היום בפרשבורג.  ומה קרה בפרנקפורט?  הייתה שמועה שהגויים זוממים להרוג את היהודים ובסוף לא הרגו.  אנחנו לא יודעים עד היום אם זו הייתה שמועת שווא או שתכננו ונסוגו.  אם כן, אומר החת"ס, כשיש הצלה ממוות לחיים קובעים חג, כגון "פורים פרנקפורט".  וכן קהילות רבות קבעו לעצמן יום-טוב על הצלתן, ויש כמאתיים ימי "פורים", כגון "פורים בורגול" ליהודי טריפולי, "פורים פרנקפורט", "פורים ליפאנטו", "פורים טבריה" ועוד. 

עפ"י תשובת החתם סופר, הרב שריה דבליצקי פסק שיש לקבוע חג ביום ירושלים, כי לעומת ההצלה ביום ירושלים, פורים דפרנקפורט הוא פורים-שפיל (הלכות יום העצמאות ויום ירושלים לרב רקובר עמ' סא).

רבנו תם מבעלי התוספות, קבע שהלל נאמר רק על נס כלל ישראלי (תוספות פסחים קיז, א), ואם הנס אינו כלל ישראלי, יש לומר הלל בלי ברכה. כך גם סוברים המאירי והחיד"א (שו"ת חיים שאל).

מלחמת יום הכיפורים היתה נס לכלל ישראל.

דחיה: אם צריך לקבוע חג למלחמת יום הכיפורים בגלל הצלה ממיתה לחיים, מדוע לא קבעו יום העצמאות כאשר יהושע בן נון כבש את הארץ?  אלא אמר הגרמ"צ נריה שזה ט"ו באב.  אבל באופן פשוט יום העצמאות של כיבוש יהושע בן נון הוא פסח, כי חג הפסח הוא לא רק יציאת מצרים.  לא יצאנו ממצרים כדי להישאר במדבר, אלא יצאנו ממצרים להגיע לארץ ישראל.  וכן כשדוד המלך כבש את כל הארץ. 

ומדוע לא קבעו יום העצמאות על עולי בבל בזמן עזרא ונחמיה?  אלא לא קבעו יום העצמאות כי לא הייתה להם עצמאות.  חנוכה זה יום העצמאות של תקופת בית שני כמו שהרמב"ם כותב בהקדמה להלכות חנוכה (ג, א) שחזרה המלכות לישראל יתר על מאתיים שנה.  כך כתב הג"ר נתן צבי פרידמן, רב שיכון ה' בבני ברק ומח"ס שו"ת נצר מטעי, במאמר בספר הלכות יום העצמאות ויום ירושלים.

וכן נס מלחמת יום הכיפורים הוא נכלל ביום העצמאות.

אם כן, מדוע קבעו חג ביום ירושלים?  כי ירושלים מעל הכל.  הלב נמס כששומעים ירושלים...