שאלה זהה לשני רבנים

שאלה: האם מותר לשאול אותה שאלה כמה רבנים ובסוף להחליט כפי מי לנהוג?

תשובה: תלוי מה שואלים. כתוב בגמרא (עבודה זרה ז, א): "הנשאל לחכם וטימא - לא ישאל לחכם ויטהר, לחכם ואסר - לא ישאל לחכם ויתיר". וכן נפסק בשו"ע (יוד רמב, לא). מדוע אסור לשאול חכם אחרי שכבר שאלתי חכם אחר? יש אומרים בשל כבוד החכם (רש"י נדה כ, ב). שאלת שאלה, התשובה לא מוצאת חן בעיניך והלכת לשאול חכם אחר. - זה ביזוי החכם הראשון. יש אומרים שזה אינו ביזוי החכם הראשון, אנו אוהבים אותו ומכבדים אותו, אך ידוע שקיימות מחלוקות בין חכמים.

אלא, הסיבה לאיסור הינה שהוראת החכם הראשון חלה. כלומר, שאלתי את הרב האם הבשר כשר או לא והוא אמר: 'טרף'. מרגע זה הבשר טרף, ופסק רב אחר לא מועיל. דבר זה נקרא "שויה חתיכה דאיסורא". אנחנו פוסקים כדעה השניה (כך דעת רוב ראשונים ובכללם, ראב"ד, רמב"ן, רשב"א מובא בר"ן שם והרא"ש עבודה זרה א, ג). לכן כאשר אני שואל רב על בשר מסויים פסקו חל על הבשר. אמנם, אם יש לי בשר נוסף ואף עליו נשאלת אותה שאלה, מותר לשאול רב אחר.

ישנן שאלות על פעילות האדם: איך אנהג במצב כזה או אחר? פסק חל על חפץ, אבל לא על אדם. למדנים מכנים את זה 'חפצא' ולא 'גברא'. על החפצא מותר לשאול רק רב אחד, אבל על גברא מותר לשאול כמה רבנים. ברם, גם בשאלה על "חפצא", אם אני חפץ מאד לשאול רב שני, אני צריך להודיע לו ששאלתי את רב אחר לפניו. יתכן שהרב השני יטלפן לרב הראשון וישכנע את הרב הראשון, אולי הרב הראשון יוותר. אני זוכר פעם שאדם שאל אותי שאלה בהלכות נידה ואמרתי: אסור. הלך ושאל את הרב מרדכי אליהו. הרב אליהו התקשר אלי ואמר לי: יעיין כבודו בדבר זה מצד זה ומצד זה. הבנתי שאפשר להקל בדבר הזה ואמרתי: אני חוזר, מותר.

כמובן, אם אדם שואל שאלה תיאורטית שלא עומדת על הפרק, ניתן לשאול הרבה רבנים. מותר לשאול פעם רב זה ופעם זה, כי כל הרבנים תורה (וכ"כ בס' ועלהו לא יבול ח"ב ס' מ בשם הג"ר שלמה זלמן אוירבך).