שו"ת חרבות ברזל

ש: היתה מתקפת טרור הכי קשה מאז קום המדינה, הרוגים, פצועים, ושבויים, ד' ירחם עליהם. כיצד הצליחו בהתקפת פתע? לא חשבנו על זה?

ת: לא חשבנו שיעלה על דעתם לצאת למלחמה כוללת.

ש: למה, וכי לא ידענו שהם אויבנו?

ת: חשבנו שזה דגם מערבי שסוף סוף אפשר להסתדר יחד. חשבנו שאם נעשה להם ויתורים, נזכה לשקט ולשלום. לכן הכנסנו עובדים עזתים, העברנו כסף קטרי, העברנו אספקה ועוד.

ש: ואולי לא די להם בשלום, אלא הם רוצים מדינה ביהודה ושומרון?

ת: שקר וכזב. מטרתם ג'יהאד ובמיוחד מלחמת השמדה של עם ישראל. אותם חיות אדם אומרות את זה בפירוש. הרי הערבים עסקו במלחמות ובטרור נגדנו עוד לפני מלחמת ששת הימים, ועוד לפני קום המדינה, וגם בארצות הנכר. לצערנו אין שום חידוש. הם אוחזים לאורך 1500 שנה באותו קו של שנאת היהודים ורצח היהודים.

ש: גם מוחמד עצמו?

ת: ודאי. הוא הציק לשבטים היהודים הסמוכים לו. בשבט אחד הוא הרג את כל הגברים, ובאשר לנשים ולילדים הוא הכריח אותם להתאסלם ומכר אותם לעבדים. גם אחר כך, היה טבח גדול בח'יבר ליהודים שלא התאסלמו. בסיכום, קרב לחיים ולמוות.

ש: ואחר כך?

ת: גם יורשו עומר המשיך באותה דרך וגירש את כל היהודים בחצי-האי ערב. מעשים אלו משמשים דוגמה למוסלמים לכל אורך הדורות. הסיתו וליבו את השנאה נגדנו על ידי כל מיני תיאורים שקריים ומשפילים.

ש: אבל נהוג לומר שהיה טוב ליהודים במדינות האיסלאם?

ת: הכל יחסי. היה פחות גרוע מאשר במדינות הנצרות. אגב ,המוסלמים גם ניזונו נגדנו במהלך הדורות מהאשמות נוצרים כלפינו: רצח האל, עלילת דם, וגם פרוטוקול זקני ציון.

ש: לא היו תקופות יותר טובות אצלם?

ת: לא. זו רדיפה שיטתית לאורך כל ההיסטוריה. גם בתקופת האימפריה המוסלמית, גם תחת השלטון הסוני, גם בשלטון השיעי, גם בתקופה המודרנית, גם לפני קום המדינה, גם לפני מלחמת ששת הימים וגם אחריה (עיין ערך "אנטישמיות מוסלמית" בויקיפדיה – מ"צ).

ש: אך יחסית יש בימינו יותר אנטישמיות אצל הנוצרים?

ת: דווקא לא. אצלם זה הכי גבוה. בשנת תשע"ד נערך סקר על ידי הליגה נגד השמצה, על האנטישמיות בעולם. האחוז הכי גבוה בעולם הוא 74% במזרח התיכון ובצפון אפריקה, וביהודה שומרון ועזה 93%. בין המוסלמים, 49% הם אנטישמים (עיין ערך "מדד האנטישמיות בעולם" בויקיפדיה – מ"צ).

ש: ומה בדבר הטענה שאם ניתן להם מדינה הם יירגעו?

ת: שקר וכזב. קודם כל ,יש להם 22 מדינות בשטח שהוא פי 500 ממדינת ישראל, זה לא מספיק?! שנית, הם כבר קיבלו מדינה על חשבוננו מגבולות המנדט, זו ירדן, שיש בה 90% פלסטינים ו-10% השמים. שלישית, אחרי הגירוש מגוש קטיף, אנו לא רואים שהם נרגעו בעזה, אדרבה נעשו רעים עוד יותר, לא רק כלפינו, אלא גם ביניהם. הם רוצחים אחד את השני.

ש: היטלר ימח שמו היה גרוע מהם…

ת: נכון. אך אין זו נחמה. אגב, המופתי הירושלמי חאג' אמין אל-חוסייני ימח שמו, עשה יד אחת עם היטלר, והבטיח לו לחסל את כל היהודים במרחב הערבי. הוא היה חבר טוב של אייכמן, ואף גייס מוסלמים ליחידת מיוחדת בוואפן אס אם. הוא התנה את שיתוף הפעולה עם הגרמנים למתן יד חופשית לחיסול את היהודים בכל מדינות ערב.

ש: אכן אנטישמים גדולים מאז ועד הנה! אך האם מלבד השנאה, גם עשו פוגרומים ביהודים?

ת: בודאי עשו ועשו ביהודים, ד' ינקום דמם. טבח היהודים בפאס ( ד' אלפים תשצ"ג), עוד טבח בפאס (ה' אלפים רכ"ה), עלילת דמשק, שואת יהודי לוב, פרעות טריפולי (תש"ה), התריתל, פרעות אוג'דה וג'ראדה, פרעות קהיר ואלכסנדריה (תש"ה), הפרהוד, פרעות עדן (תש"ז), טבח חברון (תרפ"ט), טבח צפת (תרפ"ט), מאורעות תרפ"א, מאורעות יפו (תרפ"ח), עלילת דם בשיראז (תר"ע) (עיין כל אלה בויקיפדיה – מ"צ).

ש: אז שום דבר לא השתנה מאז ועוד היום!

ת: בודאי השתנה והשתנה. בחסדי ד' יש לנו צה"ל ד' ישמרנו וישמרהו!

ש: אבל למה הם כאלה רעים? הרי האדם נברא בצלם אלהים?

ת: ודאי צלם אלהים. אבל יש גם "החיה שבאדם". זה שם ספר של הסופר הצרפתי המפורסם אמיל זולא שבו הוא מתאר באופן פסימי ושחור מאוד את הדחפים הרצחניים שבאדם. זה לא משנה אם יש אמת בתיאוריה המדעית שמוצאו של האדם מן החיה, מה שמטריד אותנו אינו מה שהיה פעם, אלא מה שעתה יש בו חיה, מה שבעל התניא מכנה בפרק הראשון הנפש הבהמית.

אגב, עובדי עבודה זרה הקדומים העריצו חיות, כלומר את החייתיות שבהם. אפשר לראות בתמונות ובפסלים, שפרעה הניח על ראשו צורה של נחש "בתור תפילין". גם המחבלים הערבים הם נחשים, אבל נחשים מחופשים לבני אדם, כאילו תרבותיים.

ש: נחש מבפנים ואדם מבחוץ!

ת: כן. כך מסביר הרמב"ם את דברי חז"ל על הפסוק "ויחי אדם שלשים ומאת שנה, ויולד בדמותו כצלמו" (בראשית ה ג) – "כל אותן מאה ושלושים שנה שהיה אדם נזוף בהן, היה מוליד רוחות" (עירובין יח ב. בראשית רבה כ כד). "רצונם לומר שדים" (מורה נבוכים א ז), כלומר "אינו איש, אבל בהמה על צורת איש ותבניתו, אבל יש לו יכולת על מיני ההיזק וחידוש הרעות, מה שאין כן לשאר בעלי החיים" (שם). שד הוא אדם מבחוץ וחיה מבפנים, הרבה יותר מסוכן מבעל חיים.

ש: אז מה עושים עם נחש?

ת: לא משא ומתן. אלא מחסלים אותו. וכן במלחמה מחסלים.

ש: דין מוות למחבלים?

ת: כן. לא משנה איך הנחש נושך – בנשק, בסכין או באבן. לא מועיל להכניס מחבלים לבית הסוהר. אחר כך הם משתחררים, ושוב עסוקים ברצח.

ש: בכל זאת, האם אין תקוה בשיחות שלום עם מחבלים?

ת: כבר כתב הרמב"ם שהכיר היטב את הערבים באגרת תימן: "וכל זמן שאנו רודפים שלומם, הם רודפים אחרינו בחירום ובמלחמה, כמו שאמר דוד המלך, עליו השלום: אני שלום וכי אדבר המה למלחמה (תהילים קכ ז)" (הוצאת מוסד הרב קוק עמ' קפה).

ש: כל הערבים נחשים?

ת: לא. אסור לומר מוות לערבים. יש לומר מוות למחבלים. ובכל זאת יש בעיה. פעם אמרה ערביה אחת ישרה וחשובה (אולי באו"ם): יש 300 מיליון ערבים רוצחים, ועוד מיליארד שאינם רוצחים אבל שותקים…

ש: יש גם יהודים רוצחים?

ת: נכון. וגם נגדם יש להילחם בכל תוקף, כולל מי שרוצח את אשתו. אבל כל אלה מאוד מאוד נדירים, יוצאי דופן. ובעיקר עם ישראל אינו שותק אלא לוחם נגדם בכל תוקף. אבל על ישמעאל נאמר "פרא אדם", לא אדם שהוא פרא, אלא פרא בצורת אדם. ולא רק אותנו הם רוצחים, אלא גם זה את זה, כל פעם בארץ אחרת, ראה מה קרה עתה בסוריה, ומה קרה עם דאעש. כמובן אין זו נחמה.

ש: נחזור לעם ישראל. מה יהיה כאן עם המחבלים?

ת: אמרנו, הפתרון הוא צה"ל. צה"ל מוסר נפשו יומם ולילה, בין שזה גלוי בין שזה חסוי, ויש להודות לו יומם ולילה. כמובן, אי אפשר לסגור את הטרור הרמטית. אבל כמעט הרמטי, וכן להעניש קשות את המחבלים.

ש: ומה עלינו להרגיש מול הפיגוע הנורא הזה דווקא בימי שמחה?

ש: שעוד לא הסתיימה העבודה. עוד הרבה יש לנו לעשות. אמנם עברנו במדינה כברת דרך ארוכה, אבל יש עוד עבודה רבה לפנינו. ואנו נמשיך לבנות את ארצנו ולהיבנות בה במפלאות ד' עלינו. חזק חזק ונתחזק.