תג מחיר של נוער גבעות

ש: שלום הרב. איך הרב מתייחס לנוער הגבעות הנוקם בערבים על פיגועים ביהודים?

ת: קודם, יש להיזהר מאוד מהכללות. כמעט כל נוער הגבעות אינו עוסק בזה, אלא בישוב הארץ במסירות נפש גדולה, בשקט ובשלווה. ד' יברך אותם.

ש: ומה בדבר אלו שעשו כן?

ת: אין כאן שאלה. הממונה על הביטחון בארצנו הוא צה"ל ורק צה"ל. או המשטרה. ואין לאדם פרטי לקחת את החוק בידיים. אגב, גם לערבים אין לקחת את החוק בידיים ולרצוח יהודים.

ש: מה הרב רוצה לומר בזה?

ת: שכאשר הערבים עושים דברים שעוברים כל גבול, עליהם להתכונן נפשית מראש, שגם התגובה תעבור גבולות.

ש: סליחה. איפה זה כתוב?

ת: אין צריך לכתוב. זאת עובדה מובנת. ומעשה באדם שעמד בשבת מול בית הכנסת וצילם את המתפללים. הם ניגשו אליו בעדינות וביקשו ממנו לחדול. אך הוא התעלם מהם והמשיך. אז אחד מהמתפללים התעצבן, הפיל מצלמתו ושבר אותה. הצלם בא להתלונן אצל מרן הרב קוק. הוא ענה לו: לו היה שואל אותי, הייתי אוסר עליו לעשות זאת. אבל הוא לא שאל אותי. אלא אם אתה עושה דבר חריג, עליך להתכונן שגם התגובה תהיה חריגה.

ש: ואם אותם הצעירים היו שואלים את הרב מה לעשות...

ת: ודאי הייתי אומר להם שאסור. וגם מסביר להם שיש בצה"ל נתונים רבים שאין לנו.

ש: ובכל זאת, יש בדברי הרב, נימה סלחנית לגבם?

ת: אלו שני דברים שונים. מצד אחד, אסור לקחת את החוק בידיים, וגם לפגוע בחלק מהערבים שהם חפים מפשע. מצד שני, אפשר להבין את תגובתם הטבעית, מול רצח של יהודים שלא נפסק, כולל ילדים וילדות.

ש: זה מורכב...

ת: נכון, החיים מורכבים. יש אפילו מושג הלכתי: "וחם לבבו".

ש: אבל אם יש רצח אחר רצח, סימן שצה"ל אינו עושה מלאכתו נאמנה.

ת: הייתי מאוד נזהר מלהוציא שם רע על צה"ל שמוסר נפשו יומם ולילה, ואינך בקיא בכל מה שהוא עושה, ובכל הנתונים. זאת ועוד, צה"ל אינו מיליציה פרטית, אלא הוא כפוף להוראות הממשלה.

ש: אז אני שואל את הרב שאלת תם: מה אפשר לעשות? כיצד לעצור את הטרור?

ת: כמובן, צה"ל תמיד יכול להשתכלל, וזה מה שהוא עושה. אך המפתח הוא שהערבים יבינו פעם אחת ולתמיד שהארץ הזאת היא שלנו, ולא נוותר עליה, יהיה מה שיהיה. אז הם יעשו חשבון עולמם: או לגור בתור מיעוטים שומרי חוק במדינתנו, או לעבור למדינה אחרת שלהם. הרי למוסלמים יש מצוה של ג'יהאד, לכבוש כל כדור הארץ. אך היא תלויה ביכולתם. אם אינם יכולים, אז הם חדלים, וחותמים על הפסקת אש. אגב זה מה שחתום בינינו לבין מצרים, לא שלום – בערבים סוּלח, אלא הפסקת אש – בערבית סְלַם.

ש: אם הפתרון הוא פשוט: כולם אינם מבינים את הפתרון הפשוט הזה?

ת: שבירת קומתינו הלאומית בגלות. ועתה אנו חוזרים לבריאותנו.

ש: ולא תג מחיר?

ת: בשום פנים ואופן, שום דבר בלי אישור צה"ל.

ש: נקווה.

ת: בטוח.